בן חנה ודוב, נולד ביום ט"ז באדר ב' תרפ"ט (28.3.1929) במושבה מנחמיה. הוא גדל בכפר, סיים את בית-הספר היסודי המקומי, עבד בחקלאות במשק הוריו, והיה להם לעזר רב מגיל רך ביותר. עם התבגרותו אמר להצטרף לגוף חלוצי חדש לשם התיישבות כובשת, ולשם כך עבר את הארץ לאורכה ולרוחבה, אבל הדאגה לבית, שהיה זקוק לידיים עובדות, הטרידה אותו בכל אשר פנה, ולבסוף חזר למשק הוריו ונשא בעולו עד יום צאתו לקרב, עם פרוץ מלחמת-העצמאות.

כחניך "הנוער העובד" וחבר ה"הגנה" מנעוריו נענה לקריאה הראשונה של משקי עמק-הירדן ויצא לעזרת קיבוץ גשר המותקף. היה משוייך לחטיבת גולני וחיל השריון. ב-14.5.1948, עם ההכרזה על המדינה ופלישת צבאות ערב, נשלחו ארבעה בחורים ממנחמיה לגשר להשלמת מחלקה (מגדוד "ברק") וחיים היה מאושר שנכלל בקבוצה זו (גילו לא חייב אותו לכך, והיה הצעיר בחבורה). רק יומיים שימש בתפקידו זה ונפל. הוא נשלח להביא אוכל לאנשי העמדה הדרומית של בניין משטרת גשר, ובצאתו מן העמדה לחצר - מרחק של עשרה צעדים - נפצע פצע אנוש מפגז. נחבש מיד ומת בדרך אל הרופא ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במנחמיה.